top of page

סדנאות יצירה-צילום להעצמה ושינוי חברתי

סדנאות הפרוייקט

Click for a change logo | לוגו מצלמים לשם שינוי

סדנת מבשלים-מצלמים-אוכלים, עפ"י המודל שיצרנו וקיימנו לראשונה בעמותת החצר הנשית ביפו, היא סדנת הדגל שלנו. הסדנה הראשונה נמשכה 8 חודשים, פעם בשבוע, במהלך שנת 2013, וכללה גם סופרוויז'ן של העובדת הסוציאלית במקום.

 

המטבח, המקום המרכזי ביותר, האנושי ביותר, האוניברסלי, מהווה מקום מפגש, ולעיתים קרובות גם מקום מפלט; מקום של שיחה, של תקשורת, של יצירה. הוא גם מחבר בין אוכלוסיות שונות שלא היו נפגשות מחוצה לו. תהליך הבישול והצילום, המלווה את המפגשים, מקפל בתוכו חוויה טיפולית, יצירתית, בונה ותומכת, והתמודדות עם נושאים כמו ביטחון עצמי, ניראות ועזרה הדדית.

 

הסדנה המקורית נוצרה עבור נשים אבל היא מתגמלת ומעשירה קבוצה בכל הרכב שהוא. בסדנה שלנו המטבח מהווה מקום מרגש, שמחבר, פותח את הלב, וכמובן גם מצטלם נפלא, על ידי המשתתפות והמנחות גם יחד.

 

במסגרת הפעילות אנחנו שואפות לשלב גם מפגשים מסוג אחר כדוגמת המפגש שקיימנו במסגרת מבשלים-מצלמים-אוכלים בסדנת האפייה של השף אורן בקר.

המפגש הזה היה בבחינת יציאה מהמרחב הבטוח והיכרות עם עולם תוכן חדש והפך לחגיגה יוצאת דופן עבור המשתתפות. אורן ואביו ערכו להן היכרות עם הציוד, לימדו אותן כיצד לעבוד עם שמרים, איך ללוש את הבצק וליצור יצירות קולינאריות מורכבות יחסית. הפעילות לוותה במגוון טעימות מיצירות השף, כשכולם יחד לשים, אופים, מצלמים ואוכלים בצוותא.

רון ברקאי, מנכ"ל עמותת החצר הנשית, יפו, על מבשלים-מצלמים-אוכלים

"...צעירות בין הגילאים 17-24, תושבות יפו, השתתפו בקבוצת צילום-אוכל, שפעלה בכמה מישורים: הראשון, נגע לרמה הבסיסית של מסגרת העשרה בה נחשפות הצעירות לעולמות תוכן פחות מוכרים להן וזאת בסביבה בטוחה וחמה; המישור השני הוא פיתוח מסוגלות תעסוקתית וכלל התמודדות עם משימות, לוחות זמנים, עבודת צוות ולמידה מהצלחות תוך כדי תהליך; המישור השלישי והאחרון נגע לעבודה טיפולית פרטנית וקבוצתית בנושאים רלוונטיים, בין אם בהשלכה ובין אם ישירות, כמו: דימוי גוף, בריאות האישה, התמודדות בקבוצה ועוד.

הצעירות שלקחו חלק בקבוצה של חנה ולילך חיות במציאות חיים קשה ומורכבת. בעוד חלקן מתמודדות עם אלימות בבית ובמשפחה, לחלקן אין בית או עורף משפחתי וחיות בהישרדות מתמדת...הקניית חווית הביטחון ויצירת הקבוצה הינה אתגר מיוחד אשר לילך וחנה עמדו בו במסירות ואהבה רבה. הן הצליחו להקנות לצעירות חוויה טיפולית ראשונית של הזנה, משפחתיות, יצירתיות אשר בחייהן של צעירות אלו נדירה כל כך.

לילך וחנה גילו מקצועיות רבה בהובלת הקבוצה, החל מבניית התכנים לפעילות הקבוצה במשותף עם צוות החצר, עבור בהתמודדות הקשיים שבדרך וכלה בליווי אישי וחם של הצעירות שהשתתפו בפרויקט. חנה ולילך הביאו עמן חום, אמפתיה וגמישות שסייעו רבות בקיום הקבוצה לאורך זמן ממושך. אין לי ספק, כי כל מי שיבחר לפעול עם חנה ולילך, יזכה בעשייה מבורכת של נשים מקצועיות ומסורות."

להמשך...

  • תדירות מפגשים מומלצת: אחת לשבוע

  • מספר משתתפים רצוי: 8-15

  • הנחייה: חנה ברזג ולילך בר-ציון

  • בכל מפגש מחליטה הקבוצה מה תבשל במפגש הבא.

  • קניית המצרכים (במימון הסדנה) נערכת על ידי המשתתפות.

  • כל מפגש כולל את תהליך ההכנה והבישול, צילומים של התהליך וארוחה משותפת. 

  • הצילומים מתבצעים על ידי המשתתפות באמצעות מצלמות שמספקת הסדנה, וכן ע"י המנחות.

  • במהלך השנה מלוות התמונות את העשייה בסדנה. בסוף השנה כל משתתפת יוצרת לעצמה אלבום תמונות אישי.

About the workshops

על הסדנאות – "להתחבר אל מקורות הכוח הפנימיים"

 

חנה ברזג ולילך בר ציון על עבודתן:

 

"בעינינו אין דבר משמעותי יותר מאשר להיות חלק מתהליך בחיים של אנשים אחרים. ואנחנו מאמינות שהיתה לנו משמעות בחייהם של רבים בסדנאות שהנחינו.

היעד שלנו הוא להתרחק מהחולשות והקשיים הסובייקטיביים והאובייקטיביים ולגרום למשתתפים בסדנה להתחבר אל מקורות הכוח הפנימיים שלהם, מקומות שמתוכם הם יכולים ליצור. רובם הצליחו לעשות את זה.

הנערות והנשים הנהדרות שהיכרנו, למשל, בסדנת מבשלים-מצלמים-אוכלים, עשו דרך מרשימה ומרגשת כל כך. לפעמים הן עשו את זה ממש בשיניים, כשהן מגיעות לסדנה מתוך מציאות חיים אישית קשה ומורכבת. לאט לאט, משבוע לשבוע, ראינו איך הן מצליחות להתארגן לעשייה משותפת, לנהל את המפגש, ליזום, לעזור זו לזו, להיות מעורבות ואיכפתיות, וליצור. כאשר הצילום מלווה אותנו ככלי אקטואלי, רלבנטי, שמניע יצירתיות ומסייע לעשות מה שכל כך קשה לפעמים – להראות ולהיראות! ולעיתים יש אפילו "סינדרלה" אמיתית שעושה את קפיצת הדרך. בסדנת מבשלים-מצלמים-אוכלים היתה מישהי שהביאה אל כולנו לכדי דמעות. במפגשים שלנו במטבח של החצר הנשית היא גילתה את הייעוד האמיתי שלה, עשתה שינוי של ממש בחייה וכיום היא עובדת במסעדת שף נחשבת בתל אביב.

 

רוב הזמן קשה לממש את הפנטזיה המשותפת לכל מי שעוסק בעשייה למען קבוצות חלשות, ולהציל אנשים הנמצאים במצבי סיכון. לפעמים כל מה שהם יכולים לקחת מהסדנה שלנו זו שעה של חסד. אבל לעיתים קרובות זו עשייה של ממש – עיסוק במשהו חדש שדורש אומץ, התבוננות פנימה, כיבוש של פחדים, הכרה בערך העצמי. אז, הן מזכירות לנו מה זה אומר להיות כתף, עוגן, חלון לאפשרות אחרת, בחיים של מישהו אחר." 

bottom of page